פסק-דין בתיק עפ"ת 47656-08-11

המערער שבפני הורשע בבית משפט לתעבורה באילת בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62 (3)

לפקודת התעבורה. דינו נגזר ל- 30 חודשי פסילה בפועל, לקנס בסך 2,500 ש"ח ולפסילה על תנאי. כמו

כן באחת מהישיבות הרבות שהתנהלו בתיק, הטיל בית משפט קמא הוצאות בסכום כולל של 5,000

ש"ח, חציין על המערער וחציין אישית על בא-כוחו.

בפני ערעור שהוגש מלכתחילה על הכרעת הדין ועל גזר הדין כאחד וכן על הטלת ההוצאות.

לאחר שנשמעו הטענות הודיע הסנגור כי הוא חוזר בו מערעורו על הכרעת הדין והצדדים אף הגיעו

להסדר דיוני חלקי כמפורט לעיל.

לאחר שבחנתי הדברים אני מחליט בראשונה, בהסכמת המשיבה, לבטל את ההוצאות שנפסקו כנגד

המערער וכנגד בא-כוחו וזאת לאחר שהשתכנעתי כי הגם שהיה מקום לביקורת ביהמ"ש על

ההתנהלות הדיונית, לא הייתה הצדקה לנקיטה בצעד כה חריף כפי שננקט.

אשר לגזר הדין. נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה ביותר ואין צורך להרבות במילים על כך.

עם זאת, בנסיבות העניין דנן מדובר בנהג צעיר יחסית שרמת האלכוהול שנמדדה בדמו עברה אמנם

את הרמה המותרת, אולם בצורה שאיננה קיצונית.

כמות האלכוהול של נהיגה בדמו הייתה 345 מיקרוגרם כאשר הכמות המותרת היא 290 וזאת על פי

הנקבע בעניין זה בפסיקה.

בהתחשב בנתונים הנ"ל נראה לי כי בנסיבות העניין יש מקום להקל בתקופת הפסילה בפועל עליה

החליט בית המשפט קמא ואני מורה כי תחת תקופת הפסילה של 30 חודשים כפי שנקבע, ייפסל

רישיונו של המערער לתקופה של 18 חודשים.

המערער יפקיד רישיונו במזכירות בית המשפט עוד היום.